לא עצוב לי יותר, רק רציתי שתדעי.
אני יודע שלא התכוונת, ואפילו אהבת אותי.
אבל זה לא הלך, כי חשקת באחר.
ואני לא התעקשתי, למרות שלא רציתי לוותר.
המשכת בחייך השארת אותי מאחור.
ואני מתהלך ברחובות כשיכור.
אין לי סם ומרפא, ונפשי כה שבורה,
רק הזמן יעזור, וירפא את שברה.
גם צלקת כבר אין לי, רציתי שתדעי.
אהבתי אותך פעם, כשהיית לצידי.
אך מאז שהלכת, וימים קשים עברו,
כבר אינני מכיר, את ההרגשה הזו.
זה לקח לי רק יום או אולי יממה,
כי עזרה לי העובדה שמצאת נשמה.
אם היית סתם הולכת זה היה דיי עצוב.
והייתי מנסה לחזור שוב ושוב.
חיים יפים לך, ילדה מהכפר.
לא אשכח ביקורך, שהשאיר טעם מר.
אך הזכרון האמיתי והכי הכי חזק,
אין ספק שאט אט יעבור הזמן וימתק.