סיפרתי לדניאל, לא היתה לי ברירה,  הרגשתי שזה המפלט היחיד
שנשאר לי.
סיפרתי לה על החיים הכפולים שאני מנהל בערך מתוך בחירה. על זה
שאחרי השירות הסדיר שלי אני אמשיך עוד לפחות שנתיים והם ישלמו
לי המון כסף. אמרתי לה גם שאני בחרתי בדרך הזאת וזה נראה לי
מאוד חשוב שמישהו יעשה את העבודה הזאת. היא שאלה אם אני לא
סובל, עניתי לה שלא באתי לעולם בשביל לעשות כיף ויש דברים לא
נעימים שצריך לעשות גם אותם. אמרתי לה שבטח מצוטטים לי לקו
ואני הולך לאכול אותה בגדול על זה. אבל אני בטח אצא מזה איכשהו
כי הם צריכים אותי. הם השקיעו בי הרבה.
היא שאלה אם אני לא יכול לצאת מזה איכשהו, אמרתי לה שלא.
היא שתקה קצת.
היא שאלה אם לא אוכל אפילו לקפוץ ולראות אותה פעם אחת. אמרתי
לה שלא כדאי כי ממילא לא אוכל לפתח איתה קשר, ושיש לי כבר
נסיון מר בענין. למדתי לחיות עם זה. אמרתי לה גם שהם עוקבים
אחרי לכל מקום ובטח כבר מצוטטים גם לה. היא נבהלה קצת אבל זה
לא הפריע לה. היא התחילה לבכות קצת ואמרה בגרון חנוק שהם
מפגרים שהורסים לי את החיים. אמרתי לה שזה לא נכון, שאני בחרתי
בתפקיד הזה ואפילו היה לי ממש לא קל להתקבל אליו. ושהם ממש ממש
לא מפגרים. כל מי שנמצא פה אלו אנשים שממש ויתרו על החיים שלהם
למען החיים של המדינה והם אנשים מקסימים, סיפרתי לה. היא אמרה
שרק אני מכרתי את הנשמה שלי והם מנצלים אותי. שתקתי, ידעתי שזה
לא נכון.
היא שאלה איך הסתדרתי עם החברה הקודמת שלי. הסברתי לה שבגלל
שהיינו חברים עוד לפני שגוייסתי אז היא עברה בדיקות אמינות,
וחקירות לא מעטות, היא קיבלה סיווג בטחוני ולבסוף אישרו לי
להמשיך להיות בקשר איתה. כמובן שצוטטו לנו לכל שיחה ועקבו
אחרינו לכל מקום שהלכנו אליו, התרגלנו בסוף. אבל, עדיין לא היה
לנו קל, סיפרתי לה, בקושי התראנו וגם כאשר סוף סוף התראנו או
דיברנו בטלפון היה אסור לי לספר לה כמעט כלום על מה שעובר עלי,
היא אמרה שהיא מוכנה להעביר חמש שנים בשתיקה איתי, היא אמרה
שבכלל לא אכפת לה מזה, והיא תתגבר למרות שזה הקשר הכי קשה
שיכול להיות.
אני לא הסכמתי שהיא תמשיך ככה, אמרתי לה פעם אחת שצריך לשים
לזה סוף, שמגיע לה מישהו עם חיים רגילים. מגיע לה מישהו עם
חיים, לא כמוני. היא ידעה שאני צודק, היא ניסתה להתעקש שאני לא
אחשוב בכלל על פרידה. אני אמרתי את המילה האחרונה, לא היה לי
לב להמשיך את המצב הזה.
שנינו בכינו, היה קשה.
מאז לא התראנו ולא דיברנו. אחד מצוותי המעקב עוקב אחריה מידי
פעם, הם מספרים שהיא לא נפגשה עם אף אחד במשך חצי שנה ורק לפני
חודשיים בערך היא התחילה להפגש עם אנשים. היא נפגשה פעם עם
מישהו ואמרה לו באמצע הפגישה שהיא מרגישה שהיא משקרת לעצמה,
שהיא לא מסוגלת להמשיך והיא שקוע העדיין בי. והיא קמה והלכה
הביתה באמצע הארוחה, הוא נשאר די המום. לאט לאט היא משתקמת, יש
לה כבר מישהו בערך קבוע.
שאלתי את דניאל אם היא רוצה חיים כאלה גם. היא שתקה, היא אמרה
שהיא תחכה לי עוד שלוש וחצי שנים. אמרתי לה שתשכח מזה, שתחשוב
שאני לא קיים, שבכלל לא הכרנו.
היא אמרה לי שהיא לא מסוגלת. היא לא ראתה אותי מעולם והיא
חייבת לפחות לראות אותי פעם אחת. היא אמרה שאני רק ארים טלפון
והיא באה. או שאקפוץ אליה הביתה, לא אכפת לה. הסברתי לה שוב
שזה בלתי אפשרי, שאני לא אעשה כזה דבר, אני לא מאמין בקשר שלא
ממשיך למטרה ברורה. היא אמרה שהיא לא חושבת יותר מידי, היא
פשוט חייבת שאבוא.
דיברנו כמה שעות, הזמן ממש רץ. שכבתי במיטה והפלאפון שלי טיגן
לי את המוח כבר בערך שלוש שעות, הרגשתי כאב ראש גם מהפלאפון
וגם בכלל מכל הסיפור הזה והייתי עייף בטירוף.
כמעט שנרדמתי, החזקתי את עצמי בכח. המשכנו לדבר עוד בערך
שעתיים, היה כבר חמש בבוקר. היא המשיכה לומר לי שאני לא
נורמאלי ואני צריך לחיות את החיים שלי ולהפסיק לחיות רק בשביל
אחרים.
היא אמרה שהיא לא תשכח אותי לעולם, שכל דבר שקורה לה בחיים היא
חושבת מה אני הייתי עושה או מה הייתי אומר לה לעשות. היא אמרה
שאני הדבר היחיד שהחזיק אותה בתקופה האחרונה. היא מקווה שהיא
תסתדר בלעדי, אבל היא בטוחה שהיא לא תשכח אותי לעולם.
לא עניתי, האמת שצחקתי קצת, לא יודע למה.
איחלתי לה הרבה בריאות, שתזכור את הדברים שאמרתי לה ותשכח
אותי.
היא אמרה שהיא מחכ לטלפון ממני, אמרתי לה שזה כנראה לא יקרה,
גם אם אני ארצה ואם זה יקרה זה סימן רע.
היא הנהנה, שמעתי.
שמעתי צפצוף, זאת היתה הבטריה שנגמרה. אמרתי לה שאני חייב
לסיים, השעה היתה שש בבוקר. אמרתי להתראות ולא התכוונתי בכלל
למה שאמרתי. קיוויתי שלא נתראה לעולם.
ניתקתי.
נרדמתי לי לאיזה חצי שעה.


אויייייייייש, איזה גרוע אני, חמש שעות של שיחה על תירוץ כל כך
גרוע. ומאיפה בכלל צצו לי הרעיונות האלו בצורה כל כך טבעית.
דניאל, איך האמנת לי בכלל.
סוכן סמוי? אני? בחור בן עשרים בקושי? באמת דניאל.
תירוץ גרוע.
התעוררתי די עייף.





דניאל, סליחה.
אני לא מצפה שתביני, אולי עוד כמה שנים תצחקי על עצמך כשתביני
שאין אגדות בחיים.
מקווה שתהיי בריאה
ושיהיו לך חיים יפים, באמת.