בהגיע היום יצא
אל אביו אל הקוצרים.
היום כבר לא זוכר הוא
קציר חיטה, או שעורים.
פתאום
ברק כאב בראשו חלחל
צנח באפס כוח
"ראשי ראשי" מלמל
"הנער, הוא קודח"
"שאהו אל אמו"
מהר נא, בלי דיחוי,
יהי ה' עמו.
הוא הוזה! האם יחלים?
תקוף חולשה, מדמדם,
כך עד הצהרים
ישוב בחיק האם.
אך דבר לא יכול לו,
לראשו של הנער.
הלם בעוז, הלם,
מוכה צער.
לא השמש הקופחת,
אף לא חיק האם,
לא יכלו לו, לנער,
בסירובו להינחם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.