מאז ומתמיד לימדו את כולנו, כי בני האדם נולדו שווים.
שויון הזדמנויות לכולם, כולם נוצרו בצלם האלוהים, כולם צריכים
לחיות באחווה, כל ישראל אחים, מחשב לכל ילד.
תיאורתית, הכל טוב ויפה, אבל אם רק נעיף מבט חטוף על כל מקום
בעולם, תמיד נראה את אי השיויון. תמיד קיימים המדוכאים
וה"מושיעים", עניים ועשירים, פועלים ומנהלים, מובטלים ויוצאים
לפנסיה מוקדמת, מפגינים ומופגנים.
הרי החדשות הומצאו וניזונות מזה, הסרטים וההצגות מתהווים מזה,
סיפורים של אנשים כמוני וגדולים ממני נכתבים על זה, בתי הכלא
מלאים בזה, ערים שלמות מאוכלסות בזה. זה קיים, זה ישנו, וזה,
זה אולי, בלתי נמנע.
וכשקיים גוף שמדכאים אותו, הוא שואף להתרבות. הוא הופך כמו
לחצב.
כשהטבע לא נותן לו מים, הוא קודם כל מתרבה.
קודם כל עמוד התפרחת מזדקף לו מעלה מעלה, כאנטנה מיוחמת המפזרת
מליוני זרעים לכל עבר. כי לומר: "הי! אני כאן! ואני צמא! ולא
רק אני כאן! תסתכלו מסביב ותראו עוד אלף כמוני. ואם לא תתנו לי
מים, אנחנו נאכל אלף כמוכם לארוחת בוקר".
אז המדוכאים מתרבים. וההרס מתפשט. פשע בכל חור, רצח, אונס,
גניבות, סמים, והבטחות. הבטחות הבטחות... מלמעלה...
אבל שם למעלה, המצב לא יותר מזהיר. כי כשיש כוח ויש כסף, אז קל
להבטיח וקל לחייך. אבל כשקמים עוד אנשים ומגיעים לשם, ורוצים
להפיל ולשבור אותך, אז אתה חייב להחזיק את עצמך שם למעלה.
ומתחיל תהליך ההישרדות. אז אתה מעלה את זיקפת תפרחת הכסף
וצועק:"מי רוצה להיות מיליונר?" מפזר זרעי כסף לכאן, ולכאן,
העיקר שעל הכסא שלך תישאר. ואז, זה שוחד. ואז זה פשע, וצריך
לרצוח את מי שגילה. או להזרים גם לו איזו חבילה לכיס, ואז...
אין הבדל בין למעלה ולמטה. הכל אותו החרא.
ויש כאלה, כמוני. באמצע. שמסתכלים לתהום למטה ומקבלים סחרחורת
כשרואים את כל החרא. ומסתכלים למעלה, ומטר חרא מתחיל לרדת כמכת
ברד. מנסים לתמרן, לנווט ולנוע בין חרא לחרא. וזה. זה הכי
חרא.
כי את הסוציאליזם כבר ניסו בעולם מספיק. וזה הוכח כלא עובד.
הפיאודליזם טבע בימים של דם, דיקטטורה שקעה לה בבוץ שחור,
והדתות, כמה נאורות שהן נראות, שוות לתחת. אחת אחת.
כי כשיש חוקים, מכל הסוגים, אז יהיה מי שיעבור עליהם. מי
שיהפוך לפושע. וככל שהפנאטיות של החוקים תגדל, הפושעים יתרבו
עוד ועוד.
אז אני לא אומר תפסיקו לחלום. כי זוהי מטרתה של הדמוקרטיה.
לחלום שלא יהיה עוד חרא. ולא קם אדם עד היום שהוכיח כי החלום
הזה לא יכול להתגשם.
רק...
בבקשה...בינתיים, אם אתם יכולים...
תזמינו איזה קקנוע שיקח את החרא מכאן!