את היצירה הזאת כתבתי לפני כמה שנים טובות. היום, מנק' ראות
אחרת, קצת בוגרת יותר, אני מסתכלת עליה ומנסה להבין יותר.
החיים לא השתנו. הם בדיוק אותם חיים. בדיוק כמו לפני כמה וכמה
שנים.


חנה השמנה ישבה בסלון/ חיה בעולם משלה/ בעלה נכנס בבתה/ במיטה/
במיטה/
צהרים/ ערב/ בוקר/ צהרים/ הסקס טוב כפליים/
פעם עם חגורה/ פעם באה גם בעיטה/ מכה אדירה/ הכל למען המטרה

למה לאהוב כשאפשר להיות לבד/ לבד זה נחמד /הימים עוברים לאט/
לא צריך לדאוג/ לא צריך לרחם/ לחלום להיות בן אדם שלם

חנה לא מוותרת/ את המזרק כל יום בשש מכוונת/ קצת לימון/ הרבה
אבקה/ הכל חוזר בחזרה

עכשיו היא נלחמת בעצמה/ מפחדת לאבד את מה שהיה/ את מה שיהיה/
נאבקת בשדים שבתוכה/ המאמץ קצת קשה/ אחרי הכל להיות בת תשע
ולהאנס/ זה לא מטמון נוצץ/

חנה השמנה מצאה מציאה/ מאהב עטוף בהצלחה/ איש מוכשר/ אדם יקר/
מתחת למעטפת התארים/ הוא החביא בתוכו הרי שקרים/ מתערטל
בתהילה/ נוגע בממון/ בכסף אפשר לקנות המון/

חנה אישה קשה/ בת 40 ולא מצאה את עצמה/ קשים קשים החיים/
ולמשוגעת יש שלושה ילדים/ בעלה מטורף/ מרעיב את הילדים/ מגדל
בשעות הפנאי עכברים/

בין לגימה לזריקה/ חנה השמנה מוטלת במיטה בוכה/ בעלה מכה אותה/
אישה מסכנה/ אהבה אפורה
הם חיים בבית הרוס/ הילדים אבודים/ חיים כואבים

למה לאהוב כשאפשר להיות לבד/ לבד זה נחמד/ הימים עוברים להם
בעיפות מכבידה/ אהבה מנודה

יושבת בבאר/ מסטולית מהיום שעבר/ כואבת את הכאב/ יורדת על
בקבוק ויסקי אוהב/ מפנטזת על כוס רעל/ חולמת על בעל

יושבת ורואה הצגות/ המסר שלהן מיועד לילדות קטנות/ אסור לעשן
סמים/ אסור לעשות סקס בהיותכם קטינים/ אל תתבטאו/ אל תהיו

בבוקר רותי השכנה/ קראה בכתבה/ חנה השמנה התאבדה/ היא קפצה
מהחלון אחרי העבודה/ בבית נשארו שלושה ילדים מורעבים/ אחרי
שבוע דפקו בדלת של השכנים/

סקס ואלימות מילולית/ ממש מדליקים את בעלה של יונית/ מרוב אהבה
הוא כמעט הכניס לה סכין לריאה/ היו ימים שבהם היא היתה נקשרת
באזיקים/ בעלה וחברים ביצעו בה מעשים/ מן הסתם הם היו שיכורים
מסוממים/

רוצה קצת תרבות/ הולכת לקניון/ רק חוששת קצת לעוד פיגוע
קטנטון/ היא ממזמן הפסיקה לקרוא עיתון/ מסתובבת בין החנויות/
ותוהה/ למי יש כל כך הרבה כסף לבזבז על חולצת תחרה/

מסתובבת לה בעולם שלה/ פוגשת שלושה בחורים/ מגיעה לגבהים
חדשים/ מתעלסים בהשפעת הסמים/ אורגיה וסמים/ חברים?

רותי השכנה עם ילדי השכנים/ הולכת לראות קצת נופים/ נהיית
רעבה/ קופצת למסעדה/ סלט מחליד/ עדיף כבר להראות לילדים סרט
מפחיד/

בבית הספר חגיגה המולה/ חגית המפותחת המלאה/ קיבלה מחזור בפעם
הראשונה/ ציחקוקים מכל הצדדים/ מושכים לה בתחתונים/ היא לא
מבינה מה הם רוצים/ אז היא רואה שכל המכנסים מלאים כתמים
אדומים

בורחת מהמציאות/ בוכה בשירותים/ יש לה חיים עצובים/ אין חברים/
שקועה בדימיונות והרהורים/ בבית בוכה לכלב ולחתול/ מהדיכאון
הרב/ היא החלה לחסל קופסאות ריבת חלב/

מכסה את עצמה בהרים וגבעות/ מציפה את דימיונה באגדות משונות/
מבקרת בעולם הספרים/ ובערב הופכת להיות זונה של הגעגועים

קשה לדינה לעבור ברחוב אלונים/ בחורים חצופים שורקים לה
ואומרים/
בואי אלי בובה אני אעשה לך רק טוב/ מרוב גועל היא מביטה לצד
השני של הרחוב/ לא מבינה על מה הם כל כך מסתכלים/ ידיים לחזה
שלה שולחים/ היא כבר על סף התמוטטות עצבים

כמה טוב להיות לבד/ בחורים מסביב ומהצד/ מתקשרים כל הזמן/
מתחננים למפגש אחד קטן/ ממטירים עלי שקרים והתחנפויות/
עוד לא הבינו שאותי הם לא יצליחו לקנות

מאיפה יש להם את הזכות לשלוח ידיים/ מה שהם מחפשים זה רק עוד
עיסוק לזין/ נמאס לה להיות סמל מין של כולם/ מחר הניתוח כבר
יושלם/ דינה תהפוך להיות דניאל/ תודה רבה לך הרפואה בישראל/

שלום למציאות/ תכנסי מלאכותיות/ איפור וניתוחים פלסטיים/ הם
כבר השגרה בשנות האלפים/ ילדות מורעבות/ נערות אבודות/
נופלים בשבי לכתבות מסוגננות/ שומעים ממעצבים איך צריך להראות/
כבר אין יחודיות/ שלום ליצירתיות/ הלבוש נהיה אחיד/ גופיה
ותחלמו על סריג/ הסטיגמה נהיתה קבועה/ ערס ופרחה זאת התרבות
החדשה.

בנתיים/ בחדר של חיים/ הרוח נכנסת ונושבת קלות/ יש שקט תהומי
כזה/ שקט מוזר/ קצת מפחיד/ חיים חתך לעצמו את הוריד/ עכשיו הוא
שוכב לו בתוך שלולית של דם/ ממלמל לעצמו כמה מילים אחרונות/
מציר בדמו האחרון אותיות/ שואל את עצמו שאלות/ נהנה לא להיות

כמה טוב להיות לבד/ לשבת בבית בלי אף אחד/ לראות טלוויזיה
בשקט/ ולקוות שמישהו יעיז לדפוק על הדלת