הזזתי את התפוזים מן המושב שלידי, כדי שיהיה לנעה מקום לשבת.
זה היה שלשום, הסעתי אותה הביתה. השעה הייתה כבר מאוחרת והגשם
דלף מן השמים בהתקפות חוזרות ונשנות.
דיברנו בעיקר על כמה רע לנו. על איך הכל הולך נגדנו. כמה כולם
חסרי לב מבין, חסרי אמוציות נכונות כלפי מה שקורה סביבנו.
פשוט הסכמנו שכולם לא אוהבים אותנו. כולם רק נגד, נגד ונגד.
לכולם יש רק טענות טענות וטענות.
ורע לנו, רעל לנו, רעל נו!
היא ירדה לאחר נשיקת איחוד צבאותינו כנגד כל האויבים הרעים
הללו.
החזרתי את התפוזים למושב הקדמי, כמו שאבא דרש, ונסעתי הביתה.
חושב כמה כולם באמת לא בסדר וכמה אני ונעה באמת מסכנים.
נסעתי לי בגשם לבד... רק אני... והתפוזים - במקום נעה.
הדלקתי את הרדיו כדי לשמוע קצת מוסיקה מתאימה למצבנו.
היה מבזק מיוחד.
יותר מ-70 חיילים נהרגו באסון מסוקים.