אבא, אבא, קרא לי סיפור!
- לא בתי היקרה, אסור
את עכשיו ילדה גדולה
ועוד מעט תתגייסי לצבא
ואיה כדבר הזה נשמע?!
אמא, אמא, תאפי לי עוגה!
- מה זה נהיית כילדונת קטנה?
מהרי לך עכשיו, רוצי מהר
את האוטובוס אינך יכולה לאחר
וצריכה את לשוב כבר לשדה בוקר!
אם כן, אחי שלי ילמדני משחק?
אך הלה רק שמע וכבר הוא צחק -
הרי אין לי פנאי לילדות קטנות
יש לי דירה, חברה, עבודות
לכי לחברייך, שחקי לך בגולות.
ואולי חבריי יירצו לשוחח?
אל הפאטיו לצאת, לקפה בעל-ריח?
אך גם להם דאגות על הראש
בגרויות, מחנכים, וחברה אי-משם
מתמקדים בשפופרת, לא כאן, כמו פעם.
אז אולי ארגמן תעמוד לצדי?
הייתכן כי רק אני נותרתי לי?
כנראה שכן, כך הם אומרים
הם הגדולים והן הקטנים
חושבים שהישועה תבוא מבפנים.
אך לא, גם ארגמן כבר עזבה.
ארזה לה הכל, מצאה כבר דירה
בגרויות היא סיימה, התגייסה היא לצה"ל
התקבלה כשולייה אצל אדריכל
כנראה באמת נותרה פה רק חמוטל. |