|
עוד מעט לא אזכור את פניך
עוד מעט תמונתך כבר לא תעטר את פנים עפעפי הסגורים
עוד מעט הכל יגמר
את תכבה את האור
ותאמר לי שאין לי לאן לחזור
תאחז בידי הקרה
ותשכנע אותי שלא הכל רע
ואני, אעצום את עיני הכחולות
ואראה אותך כמו אז על רקע חולות
אז ישובו השירים יחזקו הצעקות
ובליבי יתנחלו להן כל כך הרבה מועקות
אקום ואקח את רגלי
אאסוף את בדלי
ואלך
אתה לא תאמר מילה
אולי בכל זאת תבקש ממני מחילה
ואני שמאסתי במשחקים
אשק על שתי לחייך ואחכים
אדע לעד
שאינך האחד
שאינך זה שאיתו אני רוצה לבלות את חיי |
|
|
הארגנטינאי הוא
סתם מזדנב.
פתאום הופיע
אצלינו ככה,
והזדהה לפי העדה
שלו. איזו מן
עדה זו בכלל
הארגנטינאים?
חוץ מהמבטא
המצחיק שלהם, מה
אומרים עליהם?
הוא לא יכל
לקרוא לעצמו לפי
משלח יד? או
איזה מום?
איתו אני לא
יוצאת, ולא אכפת
לי מה תגידי
שירה מתרעמת
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.