הכל התחיל בשיעור גיטרה אחד,
הוא בא כאורח לשבת בצד.
הוא נכנס אל החד, קצת רגז, קצת רטן
הוא היה מין כזה איש שאף פעם לא כאן.
הוא לא נתן למורה להוציא מילה
וכעס על כל נושא שעלה.
הוא לקח את הגיטרה ומתוך הדיכאון
ניגן מין צליל מיוחד שכואב בגרון.
הסתכלתי עליו וחשבתי פתאום
אם פוגשים אדם כזה באמצע היום
איך אפשר בכלל להגיד לו שלום?
כשנגמר השיעור והלכתי משם
לא חשבתי שאראה אותו לעולם.
כשחזרתי סיפרתי שפגשתי באיש
רגזן לא קטן, ממש עסק ביש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.