פרק 2 - רכבת לילה
פראג-קראקוב

חלק מיוחד ראוי להקדיש לרכבת הלילה, בקו פראג-קראקוב. כאשר
הלילה ירד, וכיסה את העיר, והירח התנשא גבוהה מעל גגות העיר,
שוטף באורו החיוור את ההיסטוריה, האיומה, ומפלצות מהעבר מגיחות
מתחת למיטות ומסתערות אל תוך ריקוד השדים הלילי, זוחלות אל תוך
חלומותיהם של האנשים היוצאים למסע אל העבר. כאשר האימא
הפולנייה משכיבה את ילדה לישון ומספרת לו סיפור לפני השינה.
בקיצור בערך בשעה הזאת תשע בערב עלינו על רכבת הלילה לקראקוב,
מדינה אחרת, ארץ אחרת, אנשים אחרים. היסטוריה דומה, ואותה
אדמה, אדמת אירופה הפורחת מהדשן שנטמע בתוכה לפני חמישים שנה,
אפר יהודי, וכי מה יכול לרצות יותר את הקב"ה ולגרום לו להצמיח
יבול טוב יותר מאשר בחירי עמו, גם אשר הם משמשים כדשן.
הרכבת החלה לנוע מזרחה, לכיוון פולין, לכיוון המחנות, אך לא
בקרונות בקר, אלא בקרונות שינה, בעלי דרגשים מרופדים שירותים,
מים וחשמל. המסע לפולין החל.
בשלוש לפנות בוקר העלו הצ'כים כלבים לקרונות כדי לחפש נוסעים
סמויים סמים ושאר הברחות למיניהן, היה זה מוזר לראות חיות אדם,
אוחזות ברצועות של חיות אחרות, וכי "במה מותר האדם מן הבהמה-
אין"- קהלת. לאחר מכן עלו הפולנים והעירו אותנו אחד לאחד
התעללות שהגיע לשיאה מכיוון שהשעה הייתה רק שלוש לפנות בוקר.
היה זה די מוזר להתעורר בתנועה, לצאת ולגלות את הנוף הפולני
נישקף מעבר לחלון הזכוכית, מראות כפריים, שדות, פרות רועות
באחו, בתי כפר פשוטים ומפוארים לחלופין, עמודי חשמל חולפים,
יערות, ושאר מראות שהטבע חנן בהן את האדמה הפולנית בתמורה לדם
היהודי.
בשעה עשר לערך הגענו לקרקוב, כאשר חלפנו ליד מוכר הספרים בתחנת
הרכבת המוכר ספרי כיס זולים למשך הנסיעה, הספקתי להבחין בספר
"מיין -קאמפ"  בשני זלוטי, בחניה המתינו לנו האוטובוסים החדשים
שלנו, כל אוטובוס כולל מזגן טלוויזיה, וידאו, ושאר האביזרים
שנועדו להבטיח את הנוחות המרבית שלעדיה לא היינו מסתדרים.
הנהגים הפולנים היו נוחים למדי, היו אנשים שעשו עסקים אם
הנהגים שלנו שהסכימו למכור פחיות בירה במחיר סימלי בצ'כיה,
ובמרוצת הזמן גילינו שהנהג הפולני שלנו אנג'י גם הוא לא בדיוק
שומר על כללים שנועדו לאנשים ולנהגים, חוצה באדום עוקף בפסים
רצופים ועובר על עוד חוקים שלא נועדו לנהגי האוטובוסים.