פרק 1: התחלה-פראג-טרזין-פראג

משלחת 121 תחת הכותרת של משרד החינוך "את אחיי אנוכי מבקש"
יצאה לדרך במטוס אל-על
ב-16.10.01 לספירתם, כאשר נחתנו עלינו אל אוטובוסים עם ירידתנו
מהמטוס, והפלגנו לעולם אחר, עולם שאין בו מחשבים, אין בו
פלאפונים ושאר הסממנים של החיים המודרניים, היה זה מסע אל
העבר, מסע לעולם אחר בארץ אחרת, מסע לפלנטה אחרת, שבה החיות
עלו לשלטון ושלטו בבני אדם, תקופה שבה העם היהודי- עמי, סבל
כמו שלא סבל ב1000 השנים האחרונות, החזרה בזמן הייתה מדויקת,
זמן השואה, מחנה טרזין, או בפי הצוררים טרזינשטט. פעם היה זה
קסקרטין צבאי לכל דבר, היו בו חומות, מבני אבן קרים ויציבים,
כמו הרייך השלישי קר יציב עד לסוף המלחמה חסר רגש, וכמעט בלתי
ניתן לשינוי, מאותו מקום נשלחו אלפי יהודים למזרח, ל"התיישבות
מחדש",  אלה ש"זכו" לקבל מכתבים, התחילו להאמין שיש תקווה, יש
עתיד ליהודים במזרח,  כל זה יוצר אצלי ניגוד מסוים. צ'כיה ארץ
כל כך יפה התגלתה לפני במלוא הדרה הסתווי , והיופי הזה יצר לי
ניגוד מוזר של האדמה היפה שממנה יצא האדם, לרוע האדם, הגעתי
למסקנה: כשאלוקים ברא את האדמה הוא חשב שהוא עוקר ממנה את שיני
הארס שנשתלו בתוכה בטעות.
צ'כיה היא ארץ יפה בזכות עצמה ובזכות בירתה הלא היא פראג עיר
ואם בצ'כיה ובתרבות היהודית, פראג היא אחת הערים היפות
באירופה, עיר יפה בעלת גגות רעפים, מרצפות אדומות מדם,
ומוזיאון קטן של העם הנכחד, על כל ביזתו שנלקחה מחיי היהודים
ברחבי היבשת המתקדמת תרבותית ושכליות, אירופה, ועל די האומה
הנעורה, בעלת הטוהר הארי הגזעי, הנורמים-הגרמניים.
כמובן שלא חובה למנות את כל חסרונותיה של פראג, ישנם אתרים
חיובים כמו, האלטונישול, בית הכנסת הישן, או לחלופין בית הכנסת
ה"חדש", הספרדי, לא, לא הייתה עדה ספרדית- מזרחית בפראג, הוא
נקרא כך בגלל סגנון הבניה הספרדי, והחדש בגלל שהוא הרבה יותר
צעיר מבית הכנסת הישן, ויש בתוכו אורגן, אכן זהו בית כנסת
רפורמי.
נקודה נוספת המייחדת את פראג והופכת אותו לעיר בעלת קסם אישי,
כמעט מיתולוגי, הוא המפלצות, על כל צעד ושעל, בכל פינה בפראג
אתה תתקל במפלצת דמויית שד, דמון פרה היסטורי בעל קרניים
כנפיים ומבט מרושע בעיניים. במקור האמינו תושבי צ'כיה הקדומה
בכך שהדרך היחידה להרחיק שדים היא בכך שהשד יתקל ויסתכל בדמותו
שלו. ועל כן בקתדרלה של בית המלוכה, ליד רחוב האלכימאים, אתם
תראו מלאי מגוון של "שדים" אשר יביטו עליכם מלמעלה, למטה,
כמאיימים לקפוץ עליכם ברגע שתפנו להם את הגב.
ליד רחוב האלכימאים מתגלה העיר הקפקאית בכל הדרה, ביתו של פרנץ
קפקא, האיש והאגדה, נכון להיום ביתו הוא מוזיאון, וליד ביתו
נמצאת חנות לאבירים בני זמננו (כולל שריונות, כפפות, חרבות
וחגורות צניעות) אם להמשיך הלאה, ניתן להגיע למצפה ולכניסה
לארמון המלוכה, ולתפוש תצפית נינוחה על פראג מלמעלה, וכן לצפות
בחילופי המשמרות (כל שעה עגולה). לאחר מכן נותר לרדת לגשר
קארל, מחזה בפני עצמו הגשר מעוטר כולו בפסלים מוזהבים בעלי
ציפוי מוזהב, וביניהם פסלו של יושקה אשר את ראשו מעטרות המילים
"קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות שמו" האגדה גורסת כי העלילו על אחד
היהודים כי עמד ליד הפסל וירק וקילל את יושקה ועונשו היה לכתוב
"קדוש, קדוש,קדוש" אבל מה לעשות ועד עכשיו העברית כמו הארמית
נשארה כאחת השפות הסתומות בפני הגויים.

אחת המחשבות שהעסיקה אותי במהלך המסע לפולין הייתה טבע האדם,
מול טבע האדמה, "אדם יסודו מאפר וסופו לאפר" לפיכך חייב להיות
קשר בל ינותק בין האדם לאדמה, לפיכך ישנה יצירה בלתי מושלמת
כאן, או שמא אפילו מזיקה, ונשאלת השאלה מה היה קורה אם האדמה
הייתה צופנת את האדם בתוכה? האם כל הרוע היה פורץ החוצה? זאב
היה גר עם כבש, האדמה משקה את עצמה, הנוף צומח, (קצת פרוע, אבל
יפה)  הקב"ה שולט בעולם, עדרים רועים בשדות גן העדן, (יכול
להיות שישנו קשר בין האדם לנחש, שהרי עץ פרי דעת טוב ורע לא
נוצר סתם כך כפיתיון, האדם היה חייב לטעום מהעץ וללמוד להבדיל
בין הטוב לרע, ולכוף לטוב, אולם כל דבר בזמנו,  האדם אשר טרם
בשל, והגיע לדרגה המספיקה כדי להבין את טבעו של הדעת של הטוב
ושל הרע, טעם מהעץ ונודע לו כי יש דבר כזה כמו הטוב והרע, אך
לעצם הבנת העניין של הטוב ושל הרע הוא טרם הגיע. לו עת הדעת
היה גדל בפראג ספק עם לאדם וחווה היה צורך לנגוס בו כמובן אם
לא היה נאסר עליהם ואז לא הייתה סקרנותם מתעוררת שהרי בפראג
ישנם מלא דברים שיסיחו את הדעת.
אכן צ'כיה ארץ יפה היא.