מאור דגן / והארץ כמרקחה |
דם התושבים זורם בנהרות.
זורם לו בערים מציף את השבילים.
והזאב אכל את הכבש ושיניו נוטפות דם.
והחזון הטוב רחוק רחוק מלהיות מוגשם.
ואני יושב לי ותוהה , מתי יגמר לו כל הסיוט הזה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|