|
והארץ כמרקחה רועשת וגועשת.
דם התושבים זורם בנהרות.
זורם לו בערים מציף את השבילים.
והזאב אכל את הכבש ושיניו נוטפות דם.
והחזון הטוב רחוק רחוק מלהיות מוגשם.
ואני יושב לי ותוהה , מתי יגמר לו כל הסיוט הזה? |
|
|
הגעתי לגן עדן
עוזי וייל, אבל
לא האמיתי, כדי
למנוע זכויות
יוצרים ושאר חרא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.