|
והארץ כמרקחה רועשת וגועשת.
דם התושבים זורם בנהרות.
זורם לו בערים מציף את השבילים.
והזאב אכל את הכבש ושיניו נוטפות דם.
והחזון הטוב רחוק רחוק מלהיות מוגשם.
ואני יושב לי ותוהה , מתי יגמר לו כל הסיוט הזה? |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא יודע
עברית".
- "ואנגלית?".
- "גם לא".
- "רוסית?"
- "טוב נו, שלוש
וחצי. בסדר?!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.