בוקר יום שבת, אני הרוס מלילה של עבודה.
מתלבש, מתכונן, מתרגש... נרגע.
לא להאמין אבל זו הפעם היחידה שאני ממש שמח להגיע לעבודה.
אותה הרכבת, אותה הדרך, אבל המטרה שונה.
הכל אותו דבר אבל שונה.
בדלפק נותנים לי את הפרטים האחרונים ואני יורד ומחכה ברומיאו
2.
אני יושב שם עם משקפי שמש, מביט החוצה וממתין לאוטובוס.
החיים שלי עומדים להשתנות היום ורק אני לא יודע.

חבצואל היבוסי,
מאמין בעפיפונים.