יורגי ויינריך / לילה במדבר |
כולו מחולות נודדים
אשר נסחפו עם רוח פרצים
הנושבת על גב הזדים.
ואורות בוהקים מרחוק,
שמשות של תקווה.
לצד כדור האש השוקע לים התיכון
עוזב בשלווה.
ואותם האנשים.
אלו בהם שורר הכפור.
לבם יבש כאדמת המדבר,
בעיניהם הרשע טהור.
ואלו הזדים אשר שורצים בינינו.
והאורות כבר נשארו מאחור.
וגם כשיעלם הרכס מעיננו
ישלוט עוד בזדים הכפור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|