|
רכס הרים עומד מוצק.
כולו מחולות נודדים
אשר נסחפו עם רוח פרצים
הנושבת על גב הזדים.
ואורות בוהקים מרחוק,
שמשות של תקווה.
לצד כדור האש השוקע לים התיכון
עוזב בשלווה.
ואותם האנשים.
אלו בהם שורר הכפור.
לבם יבש כאדמת המדבר,
בעיניהם הרשע טהור.
ואלו הזדים אשר שורצים בינינו.
והאורות כבר נשארו מאחור.
וגם כשיעלם הרכס מעיננו
ישלוט עוד בזדים הכפור.
|
|
|
"כדור הארץ
מסתובב, נכון?"
"נכון."
"אז קשרתי את
עצמי למיטה כדי
שאני לא אפול,
ואם לא שמת לב
אתה יושב
עליי."
פיסטוק ורגע
ברגע של חוכמה
בלתי נשלטת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.