עידו שקט / בדרך למטה |
הכל מתערבב לי מול העיניים,
הטוב והרע נעלם ונכבה .
לא יוצא קול מבין השפתיים,
מזמן כבר שכחתי מה זאת אהבה .
פתאום הסתבך לי אותו הסיפור,
כששכמעט כבר מצאתי את הפתרון .
כל פתח שהיה לי - עכשיו כבר סגור,
ובאדמה מחכה לי ... מחשבה טיפשית .
הסכין כבר ביד, העיניים עצומות,
החדר שקט, בו הכל נעצר .
החלון קצת פתוח, ציפורים מצייצות,
ועכשיו זה בטוח, הסבל נגמר .
והכל מתערבב לי מול העיניים,
הטוב והרע נעלם ונכבה .
דם זורם לי מבין השפתיים,
והרגשה ? ממש טובה ...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|