חורף עכשיו וגשם בחוץ, ממש הזמנה לכל המדוכאים לצאת החוצה, מזג
האויר מרגיש כמוכם.
ישבתי לי בחוץ, על אבן גדולה ונתתי לגשם לשטוף אותי ביחד עם
האדמה, כל מחשבותי הולמות בראשי כמו תותחים מחפשות יציאה ממוחי
האומלל ולא מוצאות, היא לא אוהבת אותי יותר, זה מה שחזרתי עליו
שוב ושוב בראשי, מה כבר יכול אדם לעשות, לא הייתה לי תשובה,
דיברנו במשך שעות אך כלום, מה שפעם היה כל כך קל כמו להצחיק
אותה כבר לא שם, והיא התנהגה כאילו לא איכפת לה, כאילו הכל
עדיין כמו שהיה אבל אני כבר ידעתי שאני לא יכול להרגיש מישהי
שלא מרגישה אותי ומתעלמת מרחשי ליבי הגלויים כל כך לעין, היא
בטח עוד תגיד לי שהיא אוהבת אותי אבל רוצה שנהיה רק ידידים,
אני חושב שאם אני אשמע ממנה משהו כזה אני פשוט אלך ואקיא עליה
במחשבתי, קיוויתי שהיא אחרת, לא יודע, אולי טעיתי, הכלב שלי בא
אלי, לא אכפת לו להרטב בגשם, הוא מקשקש בזנב ובא ללקק את ידי,
איזה מתוק, היי, לאן אתה הולך, כלב? מה יש שם? חתולים? למה אתה
נובח? קמתי לראות, שמה משהו יוציא אותי מהרגשתי המזופתת, הוא
נובח לתוך מחילה של ארנבת הבנתי, הוא החל לחפור בכפותיו, כלב
טוב, אמרתי אליו, למה לך לחפור בגשם שכזה?  ממילא הארנב יחמוק
ממך, אם כבר הגעתי למצב שאני משוחח עם הכלב שלי אז הכל כבר
אפשרי, זוז, פניתי אליו, תעשה לי מקום, דחפתי אותו והתחלתי
לחפור, משתמש בכפות ידי כמו כלב, ארנב ארנב, צא החוצה, אמא
ואבא הכינו לך גלידה, שרתי אליו, השיר המטופש בטח יגרום לו
להיכנס עמוק יותר אל תוך המחילה, חשבתי לעצמי, ביינתים הכלב
שלי הצטרף בנביחות למהומה שיצרתי, דוחף מידי פעם את כפותיו
בהתרגשות אל תוך הבור, ואז הרגשתי אותו, הוא היה צמוד לסוף
המחילה שלא הייתה עמוקה במיוחד והוא רעד מקור ומפחד.
תפסתי אותו באוזניו לפני שהכלב שלי יצליח לנגוס בו והחזקתי
אותו בחיקי, ארנב ארנב, כמה קטן אתה ולבן, אמרתי אליו, היית
רוצה שאבא יביא לך משהו לאכול? לא, אבל אתה יכול לשחרר אותי
ולהרחיק מכאן את הכלב המשוגע הזה, הוא ענה לי,מרוב תדהמה
איבדתי את האחיזה בו והוא הצליח לברוח מבין ידי, בנוסף לזה
שהכלב שלי קיבל ממנו יריקה בפנים לפני שהחל לרדוף אחריו,
שנייהם נעלמו לאי שם ואני נותרתי לבד, עומד בגשם והבעה מעוותת
על פני, טוב אמרתי לעצמי, אני חייב להסתכל על הדברים מנקודת
מבט אובייקטיבית, מצאתי ארנב, הוא דיבר אלי, ואז הוא ברח לי כי
נבהלתי, אף אחד בטח לא יאמין לי אז עדיף לי לא לספר את זה לאף
אחד, רגע, יש משהו חיובי בכל העיניין? אה, כן, כבר לא מעניין
אותי אם היא, הבחורה ההיא שאהבתי, אם יש בינינו משהו או שאין,
כלומר אני לא יכול לספר לה על הארנב, נכון? ואם ארנב גרם לי
ליותר רגש מאשר היא גרמה לי במשך כל הזמן שדיברנו, אולי עדיף
לי לעזוב אותה ולצאת ולחפש עוד ארנבים, לא?