שילה אוקנין / מחר |
כל מילה שיוצאת לך מהפה מוציאה אחריה דמעה
דמעה של עצב
אתה מרגיש עצוב
כל יום שעובר זה יותר עינוי
עינוי מוות
אתה מרגיש קרוע
כל שבוע שעובר הלב רק מתפורר
כבר לא נשאר ממנו כלום
אתה יושב על המדרכה
מביט על האנשים ברחוב
אתה רוצה לצרוח
אתה רוצה למות
אתה רוצה להחזיר את המתנה היקרה הזאת שנקראת חיים
אבל מתנות לא מחזירים
ומחר יום חדש, מחר התחלה חדשה
השאלה היא איך אתה מסתכל על המחר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|