גולי וינסקי / הכותל שלי |
היה זה בוקר
כמו כל בוקר
התעוררתי
בלי לאמר תפילה
לא ידעתי לא ידעתי
לא ידעתי
שביום הזה אבין דבר מה
קיר של תקופה
של זיקה
של חלום ושל תקווה
עומד מולי עכשיו
במלוא עוצמה
דמעה בודדה
סוררה
לא מנסה לעצור אותה
עוצם עיני
אומר תודה
לא, אל תבוא
אל תגש אלי לפה
איני רוצה להניח
תפילין
לא, אל תבוא
אל תגש אלי לפה
אני לא אדם
מאמין
תן לי להבין
בלי עזרתך
למה
אני
פה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|