|
שש שנים רצוצות
עבד בשדותייך
חרשתי ועדרתי
הזעתי והזרעתי
ציירתי עיגול
שטפון רדף מבול
היללתי ושיבחתי
אדמתך פוריה
הלילה במיטה
על מזבח השמיטה
הפנית אלי גב מדוייק
ארזת מברשת שינייך
בנרתיקך הקטן
הדלת חרקה
אחר כך נטרקה
השארת
שובל של ריח קלמנטינות
וגוויה
|
|
|
לא נורא, תמיד
יש אקמול.
פולנייה מבקשת
להגביר את
החימום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.