New Stage - Go To Main Page


פעם היו דפוק ודפוקה.
הם היו מאוד בודדים כמובן, כי אף אחד לא רוצה להסתובב עם
דפוקה,
ואף אחת לא תרצה לרדת עד כדי כך ברמה.
וזה קצת שקוף, כמו בסרטים האמריקאים הם נפגשו בדיוק מתי שהדפוק
עמד להתאבד,
בואו נגיד הוא הלך לקפוץ מהגשר ושנייה לפני שקפץ ראה אותה,
כל כך יפה.
מיד ירד מהמעקה, שהיא חס וחלילה לא תראה אותו על המעקה
ותחשוב שהוא דפוק.
והיא ראתה אותו ומיד החלה לחשוב על תירוץ דפוק שיסביר מה היא
עושה על הגשר בכאלה שעות, שלא יחשוב, חס וחלילה שהיא דפוקה.
והם נתקלו זה בזו, ובדיוק התחילה השקיעה, והם טיילו, ודיברו,
והעמיקו, וצחקו, והתאהבו.

חשב הדפוק תראו איזה פלא, איך יש ביני לבין יפיפיה כזאת כימייה
כל
כך חזקה, זה משתלם להיות נורמלי.
חשבה הדפוקה, זה כל כך משתלם לשחק את ההצגה, החיים הנורמלים
יהיו כל כך ורודים.

והם המשיכו להפגש ולבלות והם פיתחו מערכת יחסים, ולאט לאט
האנשים התחילו להסתכל עליהם בצורה פחות מוזרה.
ואהבתם פרחה כמו שהיא אמורה לפרוח אצל כל זוג נורמלי.
רק הדפוקה לא הבינה למה היא מרגישה לפעמים מן מועקה בקצות
הרגליים ובלב יש לה רצון קל להתאבד.
אני סתם דפוקה שלא יכולה להרגיש מלאה, והוא נפלא, יש לי אותו
וכל עוד הוא לא יודע שאני דפוקה זה בסדר, זאת אהבה נפלאה -
חשבה
הדפוקה לעצמה.
והדפוק לא הבין למה יש לו התקפי זעם,
אבל כל עוד יש לי אותה, והיא לא יודעת זה אחלה, אני דפוק כרוני

ותמיד ארגיש רע, אבל העיקר שיש לי אותה, זה סיפור אהבה -
הרהר הדפוק.

מאוחר יותר הם התארסו והתחתנו, הוא היה אינטיליגנט אז הוא הלך
ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה,
והיא היתה פמניסטית חופשייה ומשוחררת אז היא הלכה ללמוד
מנהל עסקים.
והם נהפכו לזוג נשוי סטנדרטי של אינטיליגנטים עשירים.
ונולדו להם שני ילדים, שאף אחד לא ידע למה הם גדלו להיות חולי

נפש והתאשפזו במחלקה סגורה.
איך יכלו לצאת שני חולי נפש מתועבים כאלו ממשפחה כזאת נורמלית
אמרו חכמי הקהילה.

והם הזדקנו ביחד, כמו שזוגות נורמלים מזדקנים.
התחילו לשכוח דברים, נחו, לא עשו כלום.
עד שיום אחד הדפוק חלה,
ובריאותו התדרדרה והתדרדרה.
יום אחד ידע הדפוק שהגיעה שעתו.
על ערש דווי קרא לדפוקה ואמר - יש לי וידוי אליך אישתי האהובה,

במשך כל חיי לא הייתי באמת נורמלי כפי שנראה, אני דפוק.
אה באמת ענתה הדפוקה וליבה רעד, גם אני דפוקה,
כששמע הדפוק את תשובתה נתמלא ליבו היגע אושר,
בפעם הראשונה בחייו ידע הדפוק אושר,
וכשחיוך אלוהי מרוח על פניו נפטר,
הפי אנד, לא ?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/3/02 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אינספור אינסוף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה