דלילה שפירא / ואין מפריע |
בת שנתיים בגינת ביתי
בין עצי הברוש והאורן
המחטים נושרים
ספוגים בוץ.
ואני כורעת.
לשה עיגולי בוץ
משחירה אצבעותיי
שמלתי האדומה
גרביי הלבנות.
ונעלי בוץ.
ואין מפריע.
עצים ענקיים מעלי
ירוק
ילדים סביבי מתבוננים
בוץ. ואני כורעת
לשה.
ואין מפריע,
מלאה.
בוץ באצבעותיי
עוגות נערמות
בגרביים לבנות
לשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|