רבותיי וגבירותיי
המהפכה מתחילה,
והיא גורמת לי בחילה.
אני רוצה להקיא אותה מהר,
ואז אוכל להגמר.

עשיתי את שלי.
אני חולה מטורף,
שמקיא הרבה.



אישתי,
תמשיכי את בעקבותיי.
אני מקווה שתבריאי בקרוב.
תמשיכי לאהוב.
ותשמרי על ילדינו,
המורדים בשנתם.
יגיע הרגע שיתעוררו גם הם,
ויבינו, ויבינו את מה שארע.

אל תתאבלי
על מותי.
אל תתאבלו.
חצוצרות ברזל יעשו זאת
במקומכם.
במקום מושבכם תשבו.
חכו, חכו לזמן המתאים.
הניפו דגלים, בחצרות הבתים.
הקימו חומות ביצורים.
קשתים פזרו בצריחים.
היכונו לשעת מלחמה.
הקולות ישמעו מרחוק.
והמראות, אותם לא תרצו לראות,
יחזרו אליכם בשינתכם, הארוכה.
רק אז תרצו להתעורר ממנה, בניי.

והיום, אל תעשו דבר.
נוחו, שכבו במיטותיכם.
הבשורה עוד תגיע.
קרבו והביאו את היום.
יום העצמאות והגבורה.
יום המהפכה.