קמיליה ברוד / דמעה |
אל תוך מרה שחורה
שוחה....שוחה..... ולא מוצאת
רושמת היא את כל דרכה- הפחד משתלט
חכי , אמרתי לה אני
את הדמעה שלי!
לא הרשתי לך לצאת
כי את שייכת לי
ואז רואה אני פתאום
שהדמעה כלל לא לבד
כל חברותיה הדמעות
נופלות אחת אחת.....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|