|
כל כך טוב לחיות בעולם של סיפורים/ בעולם מלא פאתטיות ואירוניה
הפוכה.
כל כך טוב להנות מההנאות של החיים/ כאשר יודעים שהם אינם שלך.
כל כך טוב לבכות את הכאבים האיומים/ ולחוש את התחושות כאילו
בנפשך.
כל כך טוב לסגור בטריקה את הספרים/ ולא להניח ליצרים לכרכם את
שארי רוחך.
הסימניה מבצבצת בין דפי הספר המוזנח/ וביטלת במחי יד את כל
האכזבות.
גורל הגיבורים שוב בפני כל קורא נשטח/ ואתה עוזר ומביים עבורם
את ההצגות.
הלוואי, התפלל בכל מאודך בלבב ובקול/ שתוכל אף את ספר חייך
לסגור.
שא דבריך לשופט ולריבון הגדול/ שעל הכאב תדלג ואל ההנאה
תחזור.
קווה שתשכיל לקרוא, כשתשמח, בכל פרק ודף/ או לא לקרוא כלל
כשעולמך חרב.
ולבסוף את הספר סגור והחזירו אל המדף/ כשהפקת ממנו את המירב. |
|
|
לאחר שקראתי את
תגובותיכם
הנלהבות
(!!!)לכתבותי
הגרועות ביותר,
רציתי להודות
לשניכם שהוצאתם
לי את החשק
לכתוב, אני לא
אשרבט יותר אף
מילה על שום
פיסת נייר
מקומטת בחיי!!!
למען האמת, אני
הולך ברגע זה
לתלות את עצמי
מהוילון של
המקלחת, ואני
מקווה שאתם
מרוצים
מעצמכם!!!
בימאיסט במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.