עשרה סנטימטר, והכל היה קורה אחרת.
בדקה האחרונה של המשחק בין אנגליה לרומניה, מייקל אוון בעט
כדור שפגע בקורה. עשרה סנטימטר ימינה, וזה היה גול. עשרה
סנטימטר, ואז אנגליה היתה משחקת בשמינית הגמר נגד קרואטיה, ולא
מפסידה לארגנטינה. ואז רבע הגמר היה בין אנגליה לגרמניה, ממש
מלחמת עולם. ולא הייתי חושב שזה משחק משעמם, כמו קרואטיה -
גרמניה.
ולא הייתי יוצא לרחוב לטייל במקום לראות את המשחק.
הרחובות היו ריקים, והביניינים שלצידי קפצו באוויר עם כל שער
שספגו הגרמנים. חשבתי על המשחק בין גרמניה לאיראן, ומי אנחנו
יותר רוצים שיפסידו - הנאצים של אתמול, או הנאצים של מחר. ואז
חשבתי על משחק בין גרמניה לבית"ר ירושלים.
עשרה סנטימטר, ולא היית רואה אותי עומד ברחוב ומחייך חיוך
דבילי, מבסוט מעוד אנלוגיה שמאלנית. חשבת שאני מחייך אלייך,
וחייכת אלי בחזרה. טיילנו קצת ביחד. דיברנו על החמצות שיוצרות
הזדמנויות.
הכדור של אוון חזר אליי מן הקורה, ואני כבשתי.