צעדים נשמעים. נערה צעירה מחפשת בזריזות את התיק שלה. היא
מוצאת אותו, מוציאה תפוח ירוק ונוגסת בו ברעבתנות.
עיניים מאשימות מביטות בה. חיש מהר היא זורקת את התפוח לפח,
מתעלמת מתחושת ההשפלה, וממהרת למקומה על הבמה בהליכה
אצילית-משהו, שאימנו אותה בה, זה כבר שבועות מפרכים.


היופי הינו בעיני המתבונן
(ואני קלמנטינה מדופלמת גם-כן)

הגעתם למקום רדוד.
נטול כל אופי.
הנה מתחיל האירוע:
"תחרות מלכת-היופי."

את הערב ילווה מנחה
שלבוש בצבע טורקיז
(העונה הוא צבע דומיננטי!)
עוד רגע תעלינה הבנות
הוא מבשר בחיוכו השרמנטי.

והנה, לבמה הן עולות
שתי עשרות של נערות
לובשות על גופן שמלות-מעצבים
מתאימות לשואו חיוכים מעלפים.

והן כולן גיבורות
לימור, שירי, נרקיסית וגם איריס
לחמו כל חייהן באוייב אכזר:
צלוליטיס.

בהליכה של מלכת-אנגליה (לפחות)
מגיעות למקומן, את כולן עיניים בוחנות.
כשעל כל אחת מספר, כך עומדות הבנות
מעין תצוגת-מכוניות.

כעת עולה לבמה זמרת עם שיר פזיז
למען המשך אווירת הערב העליז
המנחה מצווה להמתין לבאות
מיד בתום הפסקת הפירסומות.

כעת, לפני פסק-הדין, הקטע האמיתי
זה הזמן לתצוגת בגד-ים (אופנתי!)
פוסעות הן שנית, בגוף שדוף
מדגימות בגד-ים מעוצב ושקוף.

עם רגליים חלקות ואיי-קיו שלילי
מתלבטות מה הכיוון הימיני (ומה השמאלי)
כל מיידלע מחייכת, מציגה, בהבעה מזמינה
משוויצה בכל מה שהסבתא נתנה.

השופטים, יש לומר, בוחנים שיגעון
(אצל מי אורגינל, אצל מי- סיליקון)
מלטפים בעיניים את רגליהן החלקות
רגליים סבבה, חובה להודות.

הם מביטים גם על האף, ביתר תשומת לב
(כשהצוואר, ממבטים למטה, מתחיל להיות כואב)
מתפעלים מזו שיש לה אף ממש נהדר
ובודקים מי תצטרף פלסטיקאי לאלתר.

והנה, בעיצומו של חודש שבט
20 בחורות עומדות למשפט
מי תזכה בתואר? אני? את?
ומי תעוף הבייתה, קיבינימאט.

לקראת הסוף הן מוכיחות
שהן גם יודעות לדבר
ומסבירות שהן פה
לא בשביל הפירסום, התהילה, או אוטו הפאר.
אני פה כדי לעזור לעולם
ליתומים, ללחום ברעב
אמרה בגאווה זו עם המחשוף בגב.

המנחה מביט, וכולו מוקסם
מחיאות סוערות נשמעות באולם
ונשבע הטורקיז שזה הוא הרגע
והגענו לדירוג הבנות
(מייד לאחר עוד הפסקת פירסומות!)

במקום הראשון זכתה (כמה מפתיע)
אחייניתו של השופט המשפיע.
ולזו שענדה את "חביבת הקהל"
היו צמד טוקעס יוצאים מהכלל.

כך הסתיים לו הערב, עם כתרים על ראשי הזוכות.
וגם הרבה בנות שמקללות בלב, בכל מני שפות.
וכבר חלף לו יחסית הרבה זמן
מאז תום התחרות וכיבוי המסך הקטן.

אבל אני, ליטלו'ש, (אחחח.. ממי שכמותי)
עוד שואלת עצמי בחוסר-אונים
מדוע זה אדם יזכה בפרס
בגלל צירוף הגנים.....

ומדוע כרומוזון XX אמצעי הבידור של XY?
ויש לי גם שאלה אליכן, גבירותיי:
איך קרה שהגענו לכזה מצב?
אנחנו- שעם יותר שיער על הראש (ופחות על הגב)

אז כדי לפעול למען הדימוי המיני
החלטתי לעשות משהו קיצוני
ולקחתי בידי מכשיר חד, 'חת ושתיים
והלכתי להוריד שערות ברגליים.