שמש
אקרא לה
כי אביב בפניה
ישליך עלעליו
כי הסתיו בשדותיה
יצמח ניצניו.

שמש
אקרא לה
כי סביבה
הם נסבו כולם
אך עמדי
לא הייתה מעולם.

שמש
אקרא לה
כי נהרתה עיוורה
את עיניי
כי חומה צלק
את פניי.

שמש
אקרא לה
כשתיסוג אל הים
אאמיר למרום
לצד עב וכוכב
אצפה, אערוג.

שמש
אקרא לה
עד קץ הימים
לא אפגשה
כי אביא אותה בצהרים
ואחשיך באור יום.

שמש
אקרא לה
עד קץ הימים
כי שנינו לוקים
כי שנינו נעים
כקווים מקבילים.

שמשי !
איני רואה (מנוס)
חשכת אצלי
הארת אחר
עתה באפילה
אגווע לעד.