|
שמש
אקרא לה
כי אביב בפניה
ישליך עלעליו
כי הסתיו בשדותיה
יצמח ניצניו.
שמש
אקרא לה
כי סביבה
הם נסבו כולם
אך עמדי
לא הייתה מעולם.
שמש
אקרא לה
כי נהרתה עיוורה
את עיניי
כי חומה צלק
את פניי.
שמש
אקרא לה
כשתיסוג אל הים
אאמיר למרום
לצד עב וכוכב
אצפה, אערוג.
שמש
אקרא לה
עד קץ הימים
לא אפגשה
כי אביא אותה בצהרים
ואחשיך באור יום.
שמש
אקרא לה
עד קץ הימים
כי שנינו לוקים
כי שנינו נעים
כקווים מקבילים.
שמשי !
איני רואה (מנוס)
חשכת אצלי
הארת אחר
עתה באפילה
אגווע לעד. |
|
|
היום אתה סלוגן
מחר אתה סלוגן
בדימוס מחרתיים
אתה שום דבר.
ק. מרכוס מקריץ
מסקנה לא מבוססת
אבל מאושרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.