רז שני / שנה בלבד |
גדלת מאוד בזמן המלחמה.
נדמו בי הפעמונים.
את היית אדישה.
כל-כך ציפיתי לראותך, נערה,
ואת איכזבת אותי, נורא.
גרמת לי לסבל, לדומיה,
יותר לא ארצה בך.
אהבה שגויה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|