לרוץ במקום, לדמיין את הפנסים. את השריקות מהיציעים, הכרוז -
'כן, הנה הוא בא! הגדול מכולם! קבלו אותו במחיאות כפיים
סוערות.' להריע להמונים בידיים מונפות מעלה.
זיעה מתחילה להופיע, נעשה חם, מבפנים החוצה.
לנשום אוויר. לשאוף. לנשום ולשאוף, להתרכז בתחושה - להרגיש את
הריאות מתמלאות, אחר מתרוקנות.
להניע את הזרועות בסיבובים מעגליים, כמו רוטור של הליקופטר,
לראות במראה את שרירי החזה נמתחים, נטמעים בתוך מישור הבשר,
ואחר מתעגלים בחזרה.
לשמוע את המפרקים מתחככים זה בזה, כמו אבן הריחיים שמכינים
איתה שמן זית.
לעצום עיניים, לצלול לתוך השקט, להיכנס לקצב הנכון, הטבעי.
עכשיו אפשר להתחיל.