כותב בדיו נעלם, על דף לא קיים,
בחדר שקוף .
בחור בעל רגל אחת, גם היד שבורה,
בקרוב הוא יעוף .
ומרוב רגשות - נעלמה אהבה,
מרוב אמונה - נמסה התקוה .

בשקט בשקט חושב, וכבד על הלב,
כשהצליל לא מוכר .
הילד שבוי של מילים, מאבד רחמים,
בעולם בו אפשר .
ומרוב אכזבות - נסתם היאוש,
מרוב כוח לעוד - נותרת תשוש .

והיום כשנשארת אתה, ללא שום חרטה,
אתה בטח תשתוק .
ארבעה חיילים בבסיס, לא קשה להכניס,
במבט מרחוק .
ומרוב רגשות, אכזבות, אמונה,
מרוב כוח לעוד ומרוב הבנה,
מרוב כשרון להגיע לגמר,
שנתיים - שלוש, זה מה שנשאר ...