|
לחזור לשם
לשכב בשקט תחת עץ לשמוע את הרוח
לטייל איתה במרחבי דמיון הומי אדם
לחוש את קימורי גבה או ירכיה
להתמכר לקיץ רענן.
לחלוש על מרחבי בתים וצבע
לנוע כמו חייל בארץ חדשה
לפנות ברחוב לתוך סימטת האופל
לראות אותה עומדת יחפה.
לחזור לשם...
אזור מוקף דמיון ומגודר ברחם.
מוגן בשלל הורים ופרפרי ענק,
בו כל גבעה הופכת רכס
וכל ילדה הופכת אהבת חיי. |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.