עם בוא האביב וראשית הפריחה
נוהגים לחגוג בעולם הרחב,
את יום האישה הבין לאומי
להלל שמה  בע"פ ובכתב.

יש המביאים פרחים,
או תכשיט רב-קראט.
אחרים שוטפים ת'כלים
מגלים ת'סבון מחדש.

מלהגים כמה אי אפשר בלעדיה,
ובכלל ובפרט.
שהיא אימא נהדרת, בשלנית ואופה,
וגם במיטה לא טומנת ידיה,
מי שעומד מלפניה ומאחוריה,
יבוא ויטעם מפריה.

אז למה כשרוצים לתת מחמאה
אומרים, "היא כגבר חושבת?"

על מה ולמה נחגוג
על דיכוי ואינוס ומכירה,
למרבה במחיר?
על אי שיווין הזדמנויות,
בחברה נאורה?

רעיון  חגיגות בעיניי מיותר
על רקע אפליה מתגברת.
כי כל עוד אישה שווה פחות
אין סיבה למסיבה.