עצרתי רגע, פשוט... הרגשתי קצת לא טוב.
את כבר לא מבינה, את אומרת. זאת אומרת, כבר לא יודעת לחשוב
נכון ?
הולכת לאיבוד באומנות בכבישים מהירים בין פסים במעבר של
חציה. שכחת לרשום את השם בפינת המבחן
מאבדת אוויר, מקשיבה. לצלילי פעמון ברוח בוערת למדפסת המקיאה
אלפי סמלים חסרי כל תוכן
סוערת לתוך מילים ריקות.
נשארתי לבד, ביקשתי מכולם ללכת (הרבצתי חזק עד שהפכו לאפר)
רוצה לשמוע את השקט, לרחף לבד בין עלים יבשים
כמו שקית נילון זרוקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.