מייק77 כהן / משחק |
את יושבת מולי בליל חורף קר
מכוסה במעיל צמרירי ועבה
אני קם ומזמין עוד משקה מהבאר
וזוכה ממך רק למבט מלווה
ובשאון סואן של צליל מחריש אזניים
שומע קולך ברור וחזק
וכאילו טובע בחיוכך ועינייך
כששנינו משחקים את אותו המשחק
את בשלך ואני בשלי
אף אחד לא נשבר אף אחד לא מוסיף
את הרגש שומרים בכספת ברזל
זה משחק, זה הכל, והלב משתולל
והמין משחק ושולט כך בכל
עוד מעט ונפצח באותו המחול
נתמכר לאותם עינוגים אסורים
כשהסהר טווה בשמיים שירים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|