28.11.2001
את יושבת מולי בליל חורף קר
מכוסה במעיל צמרירי ועבה
אני קם ומזמין עוד משקה מהבאר
וזוכה ממך רק למבט מלווה
ובשאון סואן של צליל מחריש אזניים
שומע קולך ברור וחזק
וכאילו טובע בחיוכך ועינייך
כששנינו משחקים את אותו המשחק
את בשלך ואני בשלי
אף אחד לא נשבר אף אחד לא מוסיף
את הרגש שומרים בכספת ברזל
זה משחק, זה הכל, והלב משתולל
והמין משחק ושולט כך בכל
עוד מעט ונפצח באותו המחול
נתמכר לאותם עינוגים אסורים
כשהסהר טווה בשמיים שירים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.