לפעמים היא חושבת
שהיא לא מסוגלת עוד
ברגעים של געגוע
היא מסתכלת לירח
ורואה אותו מחייך אליה
שולח אליה קרניים של אור

לילות שלמים יושבת
כותבת אליו מכתבים
על נייר לבן מבושם בורדים
בדיו כחולה
כותבת לו את הגיגי ליבה
כותבת לו את רזי אהבתה

ברגעים של דקירות בלב
הוא מביט אל השמיים
חושב האם היא ערה
האם היא גם לבדה?
מסתכלת אל השמיים
ורואה את אותו הכוכב?

הוא מקבל את מכתביה
ונפשו יוצאת מרוב שמחה
הוא מנשק את הנייר
וחולם על שפתיה הרכות
הוא חולם שהיא כאן, לידו
הוא חולם שהיא אתו

היא נעטפת בשתיקה
כמו בשמיכת נוצות רכה
היא סופרת את הימים
עד שישוב לזרועותיה
היא מחכה לו תמיד
בלילות כותבת ובוכה

והכוכב שבשמיים
רואה את שניהם ומחייך
מעביר את דברי אהבתם על קרניים של כסף
עד שיתאחדו שוב
אך תמיד יישאר
הגעגוע