בתוכי - קטנטן ניצן
אני יודעת שהוא כאן
זקוק למים ולאור
רוצה לפרוח וליצור
אבל טמון בחשיכה
עטוף כולו בתוך שמיכה
שאת שוליה לא אסיר
שיבול שם כמו אסיר
כי כל עלה שמלבלב
שולח חץ לתוך הלב
ולא חדל אז הכאב

בתוכי - קטנטן ניצן
אני יודעת שהוא כאן
משקה אותו דמעות מרות
מכל אותם הזכרונות
שארגו אותה שמיכה
שכרכה, חיבקה, חנקה
עתה שוליה רופפים
רק השורשים עוטפים

בתוכי - קטנטן ניצן
אני יודעת שהוא כאן
קרן אור שולחת קו
אך פתאום הגיע עב
ובמחי אחד אטם
כיסה שמיכה וגם סתם
את דרכו של הגבעול
שימשיך עכשיו לנבול...