בחייך הקצרים
קצת שכחת להיות ילדה
וקטפת לך ימי אושר עכורים
ושכחת לפרוח
ושכחת את התום
והתשת את גופך בלילות וגברים
ולפני שעוד גדלת
כבר ראית את הכל
ושיערך הלבין טרם עת
וחייך חרשו בעורך קמטי סבל
וציירו על ליבך צלקות של כאב.
בימים את צוחקת
בערבים את בוכה
ובלילות את עוצמת עינייך הלאות
ואני מביטה בך
ומתפללת לחייך-
שיתנו לך קצת שקט
שיתנו לך
לחיות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.