אלכס ריבקוב / סיפורם של האנחנו |
כאשר שבלול נמחץ על ידי מישהו נשמע קול משונה-:
"אייככככסססס! דרכתי על שבלול!!!"
אבל הדבורה שבדיוק עפה לה מן הכוורת לחפש פרחים כדי לקחת להם
את הצוף שמעה קול נוסף-:
"אח כמה היתי עושה את זה לעצמי בילדותי- היום אני כבר מבין כי
החיים הם כל הזמן שינויים- פעם אתה אדם ופעם אתה שבלול- הדבר
היחידי שנשאר לנצח הוא העובדה שכולם מנסים לדרוך עליך
כל הזמן"
ופתאום הדבורה ששקעה במילותיו של השבלול כאשר איבד הוא את
חייו
עפה ישר את הרשת של העכביש החדש שהגיע אך לא מזמן
ולפני שהספיקה להיאכל למות על ידי העכביש מבפנים החוצה
הספיקה לשמוע משהו
וכשחשבה על זה והיבינה את משמעות המילים
שמה לב פתאום שהיא חרגול
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|