בחדר צפוף עם קירות גבוהים
יושברת על ריצפה קרה
מוקפת דפי שירים
ילדה תמימה
שיער פזור
רגליים מקופלות
לב שבור
הנורה מהמהבת
שולחת צלליות על הקירות
של מפלצות זיכרונות
הילדה כבר לא מפחדת
למדה לכתוב באור מהבהב
למדה לחיות
ולא להתאהב
למדה להכיר את העולם
לטוב ולרע
למדה גם היא לשרוף דפי שירה
למדה לצחוק על עצמה עם האחרים
למדה שגם אלו האוהבים
הם קירות קרים
למדה את הטוב והרע
וכמה שהם יחד
למדה שאין טעם לחיות עם השירים לבד הפחד
ולצלליות הזיכרונות
היא נותנת שמות
יושבת מוקפת שירים
מתישהו
כל הילדות לומדות