|
בחדר צפוף עם קירות גבוהים
יושברת על ריצפה קרה
מוקפת דפי שירים
ילדה תמימה
שיער פזור
רגליים מקופלות
לב שבור
הנורה מהמהבת
שולחת צלליות על הקירות
של מפלצות זיכרונות
הילדה כבר לא מפחדת
למדה לכתוב באור מהבהב
למדה לחיות
ולא להתאהב
למדה להכיר את העולם
לטוב ולרע
למדה גם היא לשרוף דפי שירה
למדה לצחוק על עצמה עם האחרים
למדה שגם אלו האוהבים
הם קירות קרים
למדה את הטוב והרע
וכמה שהם יחד
למדה שאין טעם לחיות עם השירים לבד הפחד
ולצלליות הזיכרונות
היא נותנת שמות
יושבת מוקפת שירים
מתישהו
כל הילדות לומדות |
|
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.