כמה שפניה רכות
וידיה,ידי משי עדינות
ושערה ארוך כנהר גולש
על כתפיה,
שמרגישות קפוצות מפאת עוצמת רגשותיה.
והיא יפה,
שלא אוכל לתאר עד כמה.
ועיניה פקוחות ורכות,
מרגישות לי כמו יום חופש
בלי אשמה,
כמו חוף ים בצהרים נעימים,
כמו אותה הרגשה ששכחתי.
כמה היא קורנת,
מראשה נראות הילות של
שלווה, ומבטה
מלטף אותי כל ערב,
בישיבה מולה,על הכורסא
הישנה,
עטופים כגוזלים בשמיכה .
ואין לי כמותה, לא אתור עוד
למצוא אחרת,
רק אשוב אל הבית כל ערב,
להתעטף בחומה היקר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.