טל איזנר / נוצות |
מצאתי לי מילה שלי ופרצוף
שמביט בי כל יום.
נסעתי אלף קילומטר ועוד אלפיים חזרה,
רק כדי להביט בה קוטפת
פרח מגינה,ומריחה את
הגשם, שהתיז על גנה.
נהר המים הגדול בעירה
שטף אותי אליה
ונסחפתי לחופה,
גדעתי בדרכי ענפים מעצים
רק כדי לבנות לה גג, או
רק אם תבקש-טירה.
נדרתי נדר לא לשוב לעירי שלי
רק כדי לישון בקרבה,
ולהיות תחת כנפיה הפתוחות
שנוצותיהן עוטפות אותי
כל לילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|