New Stage - Go To Main Page

דני פינקוביץ'
/
מה?! לא ידעת?!

החיים בערוגה אף פעם לא היו קלים במיוחד, אבל עד היום הסתדר
המלפפון "KIL587" , כפי שנקרא בחיבה מיוחדת על ידי אביו
שבשמיים, לא רע בכלל. בבוקר היה קם, פותח את הנקבוביות, שותה
קצת מים, עושה קצת פוטוסינטזה, מעביר כמה מסרים כימיים פה ושם
למלפפונים סביבו ולחרקים, ובסוף יום עמוס אך לא קשה, היה חוזר
לנמנם עם שקיעת הכתם האדום.
יום אחד הגיע לערוגה, שעד אותו יום הייתה תחומה בגופו של אביו
שבשמיים של  KIL587, מלפפון חדש. לא שהיו חסרים כאלה, להיפך,
אביו שבשמיים של  KIL587, שקיבל עוד בלידתו שלו את הכינוי
החביב "CDUECSUIMGBNEERDMTAOCCHOINNTERMOOLDMEILN4D9S3",  היה
יצרני מאוד בכל הקשור למלפפונים.  KIL587 שם לב פעם שעל כל מסר
כימי שהוא שולח הוא מקבל אלפי קריאות משוב שמשמען "אני מלפפון,
מזג אוויר נאה היום". הדבר היחיד שהדאיג טיפה את גיבורנו, הוא
שהוא מקבל תגובה דומה עד מאוד (עם סיכוי לסטייה מהתקן במקסימום
בית אחד) בכל פעם, למרות שהוא עצמו זוכר ששלח קריאות שונות מדי
פעם. המלפפון החדש "MMIENMDEOMNELMYE" היה שונה. התגובות שלו
היו מסובכות ולא מובנות בתחילה.
"בוקר טוב לכל באי הערוגה, וגם לך, אבי שבשמיים."
"הידעת? צמח מלפפון אחד מייצר עד מלפפון אחד שלם עבור כל פרח
כל עונה. כל עונה."
"מי אתה? ומדוע אינך מדבר כשאר המלפפונים?"
"לצמחי מלפפונים יש רגליים."
"על מה אתה מדבר? למלפפונים אין רגליים. תשאל את מי שאתה רוצה.
תשאל את אבי. הוא כאן, בשמיים."
"האם אתה בטוח שאין לך רגליים."
"וודאי שאני בטוח, אתה רואה שיש לי רגליים?"
"הידעת? למלפפונים אין עיניים. למעשה, אמצעי הקלט היחיד שלהם
הוא קבלת אותות כימיים מהסביבה או ממלפפונים אחרים."
"אז אתה מודה שאין לי רגליים?"
"הידעת? רק אם תדע שיש לך רגליים, תוכל להשתמש בהן. אין צורך
בהוכחה כדי לדעת שדבר הוא נכון"
"אז אתה אומר, שאתה לא יכול להוכיח לי שיש לי רגליים, אבל אתה
יודע זאת, ומנסה להשפיע עליי שאדע גם כן?"
"אני רק יכול להגיד שבחרתי בך מכל שאר המלפפונים כדי להעביר
אליך את הידע שרכשתי במשך שנות חיי, זה הכל."
"טוב. אני חוזר לישון עכשיו."
"לילה טוב לכל המלפפונים, וגם לך, אבי שבשמיים."
KIL587  התכוון לישון, אך לא הצליח, יותר מדי מידע נערם במוחו,
הוא היה חייב לעבד אותו. "אני חי כמו כל מלפפון שאי פעם הכרתי.
אני מצמיח הרבה מלפפונים, ויש סיכוי מסוים שאולי יש לי רגליים
ולא ידעתי.". לבסוף הוא נרדם למשך מספר ימים ובסוף קם כרגיל
בבוקר.
"בוקר טוב לכל באי הערוגה, וגם לך אבי שבשמיים."
"הידעת? אביך שבשמיים לוקח את כל מלפפוניך, מוכר אותם בשוק,
ולא נותן לך אף אחוז אחד."
"לא ידעתי, אבל אני יודע שהוא מאכיל אותי, ומעולם לא היה חסר
לי דבר."
"האם ביקשת משהו אי פעם?"
"ביקשתי את כל הדברים שביקשו כל המלפפונים שאי פעם הכרתי."
"הידעת? אביך שבשמיים מנהל ערוגה ענקית של מיליוני מלפפונים,
גוזל את כל ירק יצירתם, ואינו נותן להם דבר בתמורה."
"אבל אני חי מצויין, ואני לא צריך את ירק יצירתי."
"תחשוב על זה קצת."
"לילה טוב לכל המלפפונים , וגם לך , אבי שבשמיים."
הטרידה קצת את גיבורנו העובדה ששוב היה צריך לחשוב כל כך הרבה
בזמן האחרון, אבל בכל זאת רצה לעבד את המידע החדש. "אני חי
טוב, הכי טוב שאי פעם חי מלפפון כלשהו שהכרתי, במיוחד אחרי
השיפור החדש בטיפות היורדות מלמעלה, אבל יש סיכוי שלוקחים ממני
דברים. רגע? מתי בדיוק? אף פעם לא הרגשתי שמשהו נלקח...
המלפפון החדש וודאי משקר"
"בוקר טוב לכל באי הערוגה, וגם לך אבי שבשמיים."
"הידעת? רק על ידי בריחה מאביך בשמיים תוכל להתקיים כמלפפון
חופשי, רק אז תוכל לנצל את ירק יצירתך."
"חכה עם אמרות השפר שלך, איך זה שלוקחים ממני את ירק יצירתי?
אני אף פעם לא ראיתי שועשים לי כזה דבר."
"השכחת? למלפפונים אין עיניים, רק אם תדע שלוקחים את ירק
יצירתך, תוכל לדעת זאת."
"אז אני יודע, שיהיה, מה זה נותן לי? אני עדיין חי מצויין."
"אביך שבשמיים מרמה אותך, מנצל אותך, לוקח את ירק יצירתך. רק
בריחה תציל אותך. רק אם תדע שאתה מנוצל, תדע שאתה מנוצל."
"איך זה שהוא מנצל אותי, אם אני חי כל כך טוב?"
"הייתי בשדות אחרים. יש שם מלפפונים עצמאיים. הם מגדלים לעצמם
את מלפפוניהם, ונהנים בעצמם מירק יצירתם."
"אבל כאן אבי שבשמיים מאכיל אותי."
"אבל שם תוכל להאכיל את עצמך, ולא ינצלו אותך."
"זה קצת יותר מדי מידע ליום."
"לילה טוב לכל המלפפונים , וגם לך , אבי שבשמיים."
KIL587 ממש לא יכול היה להירדם. "עכשיו זה כבר חידוש ממש
רציני. כנראה שיש מלפפונים אחרים, שחיים יותר טוב. ועכשיו זה
גם מאוד הגיוני פתאום. אבי שבשמיים באמת מנצל אותי. הרי ברור
שמלפפון מגדל מלפפונים, אבל אף פעם לא זכיתי למכור אחד בשוק
בעצמי. המלפפון החדש הזה טוען שאפשר לחיות יותר טוב, והדרך
היחידה היא בריחה. בריחה. רק בריחה. אבי שבשמיים לא יאהב את
זה. רק בריחה. ועכשיו כל הילדות שלי עולה למול עיניי.
המלפפונים מתחלפים פה כל הזמן, כנראה מתים. זה לא טוב. אבי
שבשמיים סגר אותנו בתוך גופו המסתיר חלקית את הכתם האדום, כדי
שלא נדע שיש מלפפונים שחיים יותר טוב. הוא ממש אב נורא. איך
יכולתי לחיות איתו עד היום. אני חושב שאולי כדאי לברוח, הרי
הכי גרוע זה שאני עלול למות, ומילא שמתי לב שמלפפונים לידי
התחילו למות בזמן האחרון, וכולם בלילה. אבי שבשמיים כנראה
מעולל דברים נוראים בלילה. מחר אני מתחיל לתכנן בריחה."
"בוקר טוב."
"אה, חיכיתי שתקום. חשבת קצת על מה שאמרתי?"
"כן. אני חושב אני מוכן לברוח מפה. מה איתך?"
"רציתי בזאת מההתחלה. רק הייתי צריך לשכנע אותך, כי לבד איני
יכול לברוח."
"אז איך נעשה את זה? יש לך תוכנית?"
"הדרך אל החופש מצויה בדלת בכיוון הפרח השלישי שלך. שם."
"אבל הגנן שם."
"נצטרך לטפל בו."
"אז ממש תכננת את זה?"
"בטח. אני לא יכול לסבול את החיים פה. שמת לב איך שאביך
שבשמיים מרמה כל הזמן? גונב בלילה, שם גנן שומר ליד הדלת שלא
נברח, עושה לך תמונה של אידיליה ולא מראה לך את העולם שתחשבו
שהכל טוב? פשוט נורא.
אז זו התוכנית: מחר בבוקר, איך שאתה מתעורר, שנינו הולכים
בעזרת הרגליים, נקווה שאביך עוד לא יודע שאתה יודע שיש לך
רגליים, בורחים מהערוגה, מתקרבים אל הדלת, מכים את הגנן
ובורחים החוצה. מוסכם?"
"כן. ומה אז?"
"אז נהיה חופשיים בעולם שכולו שלנו. נהיה הכי שמחים שבעולם."
ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן.
המלפפון המסית ניסה להגיע תחילה לשוק, אך לא מצא את דרכו,
ולאחר רעב ונדודים אינסופיים, התאבד כאשר שם עצמו במכוון מתחת
לגלגלי מכונית. KIL587 הלך לחפש את החיים הטובים, מצא ערוגה
קטנה של איכר פשוט, ייצר שם מספר מלפפונים ושמח בחלקו, ואף אכל
את ירק יצירתו. יום אחד האיכר יצא אל חצרו וקרא "איזה יופי!
אבי שבשמיים שלח לי מלפפון חדש שלא גידלתי! בוא נמכור את ירק
יצירתו בשוק.". בזמן ש KIL587 אכל את ארוחת פוטוסינטזת הצהריים
שלו, לקח האיכר סכין, נעץ אותה בלבו, חתך את כל ירק יצירתו,
ניגב את הדם הטרי מידיו וברגע זה נסתיימה הכרתו העצמית של
KIL587. האיכר מכר את ירק יצירתו של גיברונו בשוק, וקיבל
בתמורה 5 מטבעות, איתם קנה 5 צמחי מלפפון חדשים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/3/02 19:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני פינקוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה