שלום, אני תמונה.
אני מוקף מסגרת שחורה.
לפני שנה וחצי התגייסתי לצבא הגנה של המדינה שכל פינה וקיר בה
הם מצבות או אנדרטאות.
לפני שהייתי תמונה ולפני שהתגייסתי סיימתי בית ספר. כן, כמו
כולם. הייתה לי חברה יפה.
לפני שנה לא סיימתי טירונות והוצבתי לשמור על התנחלות. אני
והחברה שלי מהטירונות שמרנו ופיטרלנו מסביב לגדר.
אבל עכשיו אני תמונה. מדפיסים אותי באלפי עותקים.
שלוש פעמים נתקלתי במחבלים. שלושה מחבלים אני הרגתי. מדינה
מוזרה, מעורבבת ומטרופת.

את הבגרויות סיימתי בקושי אבל בכבוד. ככה אפילו אימא חשבה.
אבא, אבא התעקש על קרבי. ועכשיו הבן הקרבי שלו מצדיע ומחייך לו
על השידה לצד נר לבן.

אחרי חודש וחצי באינתיפאדה המחורבנת הזאת העבירו אותי. העבירו
אותי לשדה בוקר לעבור קורס.
לפניי שנה וחצי התגייסתי, עכשיו אני תמונה. מוקף מסגרת שחורה
והאותיות ז' ו ל' מצורפות לשם שלי.

אחרי חודש וחצי בשדה בוקר נפצעתי.
פציעה מחורבנת בברך שמאל, נפצעתי באימונים. קיבלתי גימלים מפה
ועד הודעה חדשה. למרות שהכאבים בברך כבר עברו לגמרי נשארתי
בבית.
ואז באחד מימי שישי  יצאתי לתל אביב למסיבה עם חברים.

ועכשיו אני תמונה, המסגרת שלי גובלת עם עוד ארבע תמונות אחרות.


היינו במסיבה כשזה קרה. שמענו ברדיו על הפיגוע בדולפינריום.
לרובנו זה ממש הרס את המסיבה.

אתמול הייתי במסיבה, היום אני תמונה. אני מופיע במהדורת החדשות
של חמש. אני מופיע לצדם של ארבע חברים שלי. אני תמונה ואני
מפורסם לרגע, בכלל לא כמו שכל כך רציתי.








מוקדש למדינה האהובה שלי ולמיליון ואחת הדרכים הנוחות שאפשר
להפוך כאן לתמונה....