קמתי בבוקר, עוד יום שבת הלכתי למטבח והכנתי לעצמי תה,
תה זה הדבר היחיד שאני שותה.
כמו כל יום שבת הבית היה ריק, מתרגלים, שלושה אחים אחות אבא
ואמא, וכולם ישנים ככה זה בבית שלי.
שותה את התה שלי באותה דרך כמו כל יום שבת
מסיים את התה והולך למגירה מוציא סכין, הגדולה ביותר שהייתה
שם.
הכרתי אותה טוב, כי זה לא היה הפעם הראשונה שאני מנסה לעשות את
זה. לוקח את הסכין ומניח אותה על פרק ידי, באותה נקודה שאומרים
שאם חותכים אז משפריץ דם למרחק של מטרים.
מסתכל וחושב, דילמה מסתובבת בראשי, החיים קשיים ולעולם לא אדע
מה נכון לעשות, ומצד שני מה יש אחרי זה הפחיד אותי מאוד.
"בוקר טוב" קול קרא אליי זה היה אמי.
הנחתי את הסכין וירדתי מהעניין
"בוקר טוב".
הסתכלתי על הסכין, וידעתי ששבוע מהיום הדילמה תעלה שוב...
העלתי חיוך קל על פני ושמתי את הכוס במדיח הכלים
צוחק מבפנים על עצמי ועל חיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.