|
על חופי תוגתך
ניצבת דומם
לראות הכלו המים
יונה צחורה קשורת כנף
ודמעות
לה בעיניים
על חופי עצבונך
צפיתי כיצד
ספינת ימייך נסחפת
על צוקי שכול וכאב
בחרדת ימים
נטרפת
על אדמת יגונך
הילכתי חרש
בין זרי כלולות
ברגבי אדמת מריבה
נטמנים עוד
פרחי חלומות
ואת עוד עומדת
מוכה וחזקה
והעצב ניבט מעינייך
אך יפה את
בעוזך המופלא
לעולם לא תרדי
על ברכיים |
|
|
תגידו, מי הביא
את הדאפי
המטומטמת הזאת?
אפילו הערפד
יודע לספור.
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.